<h1>פירוש רבינו אליקים — יומא</h1>
<h2>דף פא מד</h2>
[יומא נ"ד ע"א] פרכות דבבי, פרכות שכנגד השערים. דאמ' ר' זירא אמ' רב, במסכת שקלים [כתובות ק"ו ע"א]. שלש עשרה וכול', ז' שערים היו בעזרה ג' בצפון וג' בדרום וא' במזרח, ובמסכת מידות [פ"א מ"ד]... במקדש... מברר... במקום אמה טרקסין שהיה בבית ראשון כדלעיל [נ"ב ע"א]... קודשי הקדשים ובהן לולין פתוחין לבית קדש הקדשים... שמשלשלין האומנין בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדש הקדשים, כדגרסי' במידות [פ"ד מ"ה], וכנגד בית פרכות... היו ב' פרכות... דר' זירא מיהא שמעי' דכנגד השערים היו פרכות פרופות הכי נמי בבית ראשון שהיה אמה טרקסין היתה שם פרוכת כנגד הפתח שבו ומאותה פרכת... פנימה לא מגלין, והא דמגלין קאי על פרכות שכנגד פתחי אולם והיכל קאמ' לעיל דמגלין להם את הפרכות. בצורתא קיימי, שהיו חקוקין על הכותל לא (שיהו) [שהיו] עומדות באמצע בית קדש הקדשים כאותן שבמקדש הראשון.
[יומא י"ט ע"א] שער הדלק, שבה מכניסין אש מן ההדיוט על גבי המזבח, שאע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט דכת' ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח. שער הקרבן, שכל מי שהיה מחויב קרבן היה מביאו דרך אותו שער. שער המים, שהיה עושה טבילה ו' קידושין שהיה מקדש ידיו ורגליו בו ביום ביום הכיפור', וכולן הטבילות בקודש בלישכת הפרוה שבעזרה חוץ מזו מן הראשונה שהיה עושה שחרית סמוך כשהיה נפנה, מש' דקודם שנכנס בקודש יכול לעשות טבילה בחול, אבל משנכנס בקודש לא (יהא) [היה] יכול לעשות טבילה אלא בקודש, ואחת שהיה עושה במוצאי יום הכיפור' לאחר כל עבודתו והיינו חוץ מזו. על גבי שער המים, על שער ממש מבחוץ לעזרה. ובצד לשכתו, של כהן גדול היתה שער המים, והיינו אחת בדרום ואשכחן דאחת בצפון ואחת בדרום.
<h2>דף פא מו</h2>
[יומא ט"ו ע"ב] תנן התם, במסכת תמיד [פ"ג מ"א]. אמ' להם הממונה, הסגן, שהיה ממונה לאלתר כשהיה מאיר בעזרה היה א' להם צאו והביאו לי טלה. מלשכת טלאים, לשכה שבה נותנין טלאים לצורך תמידין כדי שיהו מבוקרין ד' ימים קודם הקרבה, ולא היתה פחותה לעולם מששה טלאים. והרי לישכת טלאים, בניחותא אתי, כלומ' וקים לן דלישכת טלאים היתה במקצוע בפינת צפונ' מערבית של בית המוקד. וד' לשכות היו שם, בלשכת בית המוקד, לשכת החותמות, מפר' לה במסכת שקלים בפרק אילו הממונין [מ"ג], ארבע חותמות היו במקדש וכתוב עליהם עגל גדי זכר חוטא, עגל משמע נסכי בקר של גדולים ושל קטנים, גדי משמע נסכי צאן של גדולים ושל קטנים ושל זכרים ושל נקבות חוץ משל חולים, זכר משמע נסכי אלים בלבד, חוטא משמע נסכי שלש בהמות של מצורע, כל מי שמבקש נסכים היה הולך אצל ר' יוח' בן פנחס שממונה על החותמות נותן לו מעות ומקבל (כנגדו) [כנגדן] (מעות) [חותם] וכול' ובאותה לשכה היו מניחין אותן חותמות. בית המיוחד (היו) [היה] בית גדול ושם היו עושין מדורה להתחמם בה בימי החורף לפי שהיו הולכין יחיפין בעזרה. ורמינהי, במסכת מידות [פ"א מ"ו] קאי הך מתני'. (י)היו [ל]בית המוקד, שהיו פתוחות לה. כקיטוניות פתוחות לטריקלין, כחדרים קטנים הפתוחות לבית גדול, וד' לשכות הבנויות בתוכה פתוחות לה ב' היו פתוחות לקודש והב' לחול, שלשכת בית המוקד היתה בנויה חציה בעזרה וחציה מחוץ לעזרה, והיו פסיפסין נתקעין בקרקע באותה לשכה כדרך תפיסת כותל העזרה להבדיל בין חול לקודש. מערבית דרומית היא היתה לשכת טלה קרבן, השתא קשיא טלאים אטלאים דהתם גבי תמיד קתני צפונ' מערב' הוי לשכת הטלאים בה יורדין לבית הטבילה שפירחי כהונה היו ישינים לשם ואם אירע קרי לאחד מהן יורד וטובל שם. ששיקצום מלכי יון, שעשאום ע"ז ועבדום. מאן תנא מידות, הך מתני' דגבי מידות. ר' אליעז' בן יעק' היא, דשמעי' ליה דעסיק במסכת מידות וליה לא סבירא ליה (בההיא) [ההיא] דמסכת תמיד.
[יומא י"ז ע"א] אלא ש"מ מידות ר' אליע' וכול', רב אחא בריה דרב יצחק אמ', אדלעיל קמהדר לתרוצי דקרמי לשכת טלאים אלשכת טלאים, והכי קאמ' לא קשיא, דהא לשכה אקצויי מיקציא, כלומ' היתה ועומדת בלשכת בית המוקד על פני המערב ואינה מגעת לא בכותל צפונ[י] ולא בכותל דרום ונראת כמו שמגעת בשתי מקצועי בית המוקד בצפונ' מערב' ובדרומ' מערבי' דמן דאתו מצפון והוי השתא קמיה האי כותל שבצד צפון וחזי שפיר דלא נגעה בצפון כלל, אבל לאידך כותל שבצד דרום לא חזי כולי האי ודמי ליה כאילו קיימא רובה בדרום, והכי נמי ההוא דאתי מדרום מתחזייא ליה כדקיימא בצפון, והילכ' האי תנא דתמיד דקאמ' דלשכת הטלאים היתה צפונית מערב' מיירי לההוא דאתי מדרום, ומתני' דמידות דקתני במערבית דרומית מיירי לההוא דאתי (לההוא) מצפון, וחדא נינהו, ולא אצטריך לאוקמי מידות כר' אליע' בן יעק'. ומסתברא, דתרויהו הנך מתני' מודו דיותר משהיא תופסת בצפונ' מערב' תופסת היא במערב' דרומ'. מדרמינן, בדוכתא אחריתי אתרוייהו. לחם הפנים אלחם הפנים, דבהא דמידות קתני דרומ' מזרח' היא היתה לשכה שעושין בה לחם הפנים, ובהא דתמיד קתני דלשכת טלאים צפונ' מערב' וסמיך ליה לשכת החותמות במערב' דרומ' וסמיך ליה לשכת בית המוקד דרומ' מזרח' וסמיך ליה לשכת לחם הפנים במזרח' צפונ' חזיא כסדרן כדקיימי קחשיב להו תנא, ואפי' אי חשבת להו איפכא אתיא לחם הפנים דרומ' מערב', והילכך קשיא לחם הפנים אלחם הפנים. ומשנינן אמ' (ר' יהוש' בריה דרב הונא) [רב הונא בריה דרב יהושע] מר קחשיב דרך ימין ומר קחשיב דרך שמאל, דהשתא אי אמרת בשלמ' אלשכת הטלאים היתה משוכה יותר במערב' דרומ' ובאותו קרן חשבינן לה היינו דקא מתרץ לה לחם הפנים, היכי דמי דמתני' דחשיב דרך שמאל והא דקתני לשכת טלאים צפונ' מערב' לאו מש' דקיימא בצפונית מערב' ממש דהא איתקצויי מיתקצייא למערב' דרומ', אלא מש' דמאן דאתי מדרום מיתחזיא ליה כמן דהויא בצפון, והשתא חשבינן להו הכי דרך שמאל לשכת טלאים מערב' דרומ' ולשכת חותמות שסמוך לה מערב' צפו' ולישכת המוקד צפונ' מזרח' ולשכת לחם הפנים מזרח' דרומית, ואידך דמידות קא חשיב דרך ימין דלשכת טלאים מערב' דרומ' ולשכת לחם הפנים דרומ' מזרח' וכול', והשתא מיתרצן שפיר.
[יומא י"ז ע"ב] אלא אי אמרת, דבצפונ' מערב' האי קיימא טפי ומהתם חשבינן לה, אם כן לא מיתרץ לחם הפנים אפי' קא אמרת דמר קחשיב דרך שמאל ומר דרך ימין, כיצד, דלשכת טלאים צפונ' מערב' והחותמות צפונית מזרחית ובית המוקד מזרח' דרומית ולחם הפנים דרומית מערבית, דבההוא סדר דחשיב להו תנא דתמיד חשבינן להו, והשתא קשיא, אלא לאו שמ' מינ' דלשכת הטלאים במערב' דרומ' הואי ומהתם חשבי' ליה, וקפריך היכי מצי ההוא תנו דתמיד למיפני ביה דרך שמאל והאמ' מר כל פינות שאתה פונה כול'. ת' הני מילי, בעבודות דמזבח כגון מתנות דדם שעל קרנות המזבח דהתם אזיל ועביד דרך ימין. אבל הכא חושבנא בעלמ' הוא, דקחשיב ללשכות, ומה לי דרך ימין או דרך שמאל.
<h2>דף פב מג</h2>
[יומא ל"א ע"א] כ"ג, ביום הכיפור'. וכולן, הטבילות. פרווה, על גג הלשכה היתה בית הטבילה, כדלעיל בפירקא קמא [ט"ו ע"ב]. חוץ מזו, טבילה ראשונה שהוא עושה שחרית סמוך להסך רגליו קודם עבודת תמיד, ואידך טבילה נמי דעביד במוצאי יום הכיפור' לאחר כל עבודתו. חוץ מראשונה וכול' ואחרונה לא צריך למימ'. ובצד לשכתו היתה, כדמפר' בפירקא קמא [י"ט ע"א]. שן אוטם, מקום שהיה על גב שער המים והיה בנוי כעין שינים בחומה שהיה הסלע חלול ושם היו מים מכונסין לטבול בהן, והיינו שן אוטם. חוץ משל אולם, שהיה גבוה מכ' ורחב מי' אלמא דשער המים היה גבוה כ' וכי שדית ג' אמות דמקוה גופה על כ' אמות שהיה השער גבוה הרי כ"ג, וקשיא להו לעלמא אם כן דלא הוה מקוה הא גבוה דשן אוטם אלא ג' אמות בשוה ומים שכל גופו עולה בהן הן רום ג' אם כן היאך היה יכול לטבול בו ואפי' אצבע אחת שהרי היו מים יוצאין חוץ לאלתר, אבל מצ' שני מגבה הוא דלא מג' אמות אבל רחב היה מאמה על אמה והיה מחזיק יותר ממ' סאה, ואי נמי דגבוה מג' אמות, וכדשני בדסמוך כיון דלא הוי אמתא לא חשיב לה, הכא נמי איכא לשנויי הכי.
<h2>דף פב מה</h2>
[יומא ט"ז ע"א] מאן תנא מידות, הך מתני' דגבי מידות. ר' אליעז' בן יעק' היא, דשמעי' ליה דעסיק במסכת מידות וליה לא סבירא ליה (בההיא) [ההיא] דמסכת תמיד. ומשלחין, ושורפין שם (שעריהן) [שערותיהן]. תחת הדוד, תחת הסיר, כדכת' ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים. דיר העצים, דירה לעצים. מתלעים בעצים, זורקין מן העצים את התולעים. לשכת המצורעין, ששם המצורעין טובלין בשמיני שלהם אע"פ שטבלו מבערב, לפי שכשילכו לשערי ניקנור לקבל הזאה בבהונות יהו (טהורות) [טהורים] בשעת מתן בהונות. לשכת שמניא מדקתני אמ' ר' אליע' שכחתי מה היתה משמשת מכלל דעד השתא מיירי ר' אליע' בן יעקב במידות, והכי משמע זו שכחתי אבל בכולהו שארא ברירא לי מה היו משמשות והילכך סתמות דמידות איהו קתני לה. והכי נמי מסתברא, דמסכת מידות ר' אליע' היא. דתנן, במסכת מידות [פ"ב מ"ד]. כל הכתלים שהיו שם, בעזרה. היו גבוהין, יותר ממ' אמה. מידה זו של מ' אמה איני יודע היכן דבמסכת מידות אינה נמנית. חוץ מכותל מזרחי, שהוא לא היה גבוה אלא מ' אמה, מפני שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ובשעת הזיית דם מכוון ורואה פתחו של היכל למעלה מכותל העזרה ומזה, כדכת' והזה אל נוכח פני אוהל מועד, ואם לא שכותל העזרה נמוך לא היה יכול לראות פתחו של היכל דרך פתחים של עזרה אע"פ שהן זה כנגד זה פתחו של היכל ופתח העזרה דכל הפתחים שכנגד פתח ההיכל היו זה כנגד זה, ולפיכך לא היה יכול לראותו לפי שקרקע ההיכל גבוה למעלה מפתח העזרה דפתחה לא היה אלא כדתנן כל הפתחים וכול' במסכת מידות [פ"ב מ"ג] לפנים הימנו דחומת עזרה החיצונה. חיל, לעיל מינה תני התם, סורג היה שם חוץ לעזרת נשים ולפנים הימנו חיל. סורג, פליץ בלע' חיל כמו חיל וחומה שעושין חומה קטנה לפני החומה מש' החיזוק. וי"ב מעלות, היו בו לפנים מאותו סורג בעליית חומת עזרה. רום מעלה חצי אמה, שכל מעלה ומעלה היתה גבוהה חצי אמה. ושלחה חצי אמה, כלומ' רחבה מקום דריסת הרגלים הוי חצי אמה, וכיון דרום כל מעלה חצי אמה ונמצא לי"ב מעלות שהיו גבוהות שש אמות עד פתח העזרה שבין הסורג לחיל היו יורדות מעזרת יש' לעזרת נשים רום מעלה וכול', ונמצא דעזרת יש' היתה גבוהה מעזרת נשים ו' אמות וחצי צרפם עם הז' הרי י"ג אמות וחצי, והשאר היה מקום חלק עד למזבח, ותנן בין האולם וכול' י"ב מעלות היו שם באותו מקום כ"ב אמות שבין האולם ולמזבח רום מעלה חצי וכול' הרי ו' אמות שהיה גבוה מעזרת יש', צרפם על הי"ג וחצי הרי י"ט אמ' וחצי שגבוה קרקע היכל כנגד (כנגד) פתח העזרה, ותנן נמי עזרת יש' היתה מאה ושלשים וכול' שכל העזרה כולה מבפנים עד אחורי קדש הקדשים היתה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה [שרוחב עזרת ישראל י"א אמה] ורוחב עזרת כהנים שבצידה נמי י"א ואורכה נמי כעזרת יש' למזבח הוי אורכו ל"ב הרי נ"ד ומן המזבח לאורך כ"ב הרי ע"ו ואורך היכל ק' אמה עם קודש הקדשים הרי קע"ו ואחורי קדש הקדשים י"א אמה הרי קפ"ז וכי האי גוונא קיימי'. ותנן ר' אליע' בן יעק' א' מעלה היתה שם, בין עזרת יש' לעזרת כהנים, ואית דאמ' לפני האולם אורך קפ"ז על י"ב שבין האולם ולמזבח, ומסתברא הכי. ודוכן, כן, וכן באותו כן ג' מעלות של חצי אמה, והך סיומא דהך משנה במסכת מידות [פ"ב מ"ב] נמצאת עזרת כהנים גבוהה מעזרת יש' כ' אמות ומחצה הילכך לר' אליע' בן יעק' הוסף האי גבהות על י"ט אמות ומחצה דלעיל נמצא האסקופה התחתונה של פתח ההיכל למעלה ממפתן העזרה כ' אמות. אי אמרת בשלמ', הך מתני' דמידות דקתני כל הכתלים כול' ר' אליע' בן יעקב, דמרבה כ' אמות ומחצה. היינו דאיכסי ליה פתחא, דעזרה, שלא היה יכול לראות כלל מפתח ההיכל כנגד פתח העזרה, ולפיכך היה צריך שיהא כותל מזרחי נמוך כדי שיראה לפתח ההיכל למעלה מחומת עזרה. אלא אי אמרת רבנ', היא. הא איכא פלגא וכול', ופתח העזרה גובהו כ' אמה ואילו גובה כל המעלות שהיו שם לא היו אלא י"ט אמות וחצי, והילכך כותל מזרחי למה לא היה גבוה כשאר כל הכתלים שהיו שם. אלא שמ' מינ' וכול' רב אדא בר מתנה אמ' הא מני, מתני' דמידות דכל הכתלים ר' יהו' היא, דלדידיה נמי איכסי פיתחא. דתניא ר' יהו' א', מזבח החיצון ממוצע ועומד וכול' ל"ב אורך ול"ב רוחב היו לו, עשר אמות אמצעיות של מזבח כנגד פתחו של היכל, שפתחו של היכל היה נמי באמצע עזרה ולא היה ר(ו)חב אלא י' אמות, וי"א אמה היה המזבח ממזוזת ההיכל לדרום, וי"א אמה שנשתייר עדיין ממזבח היו ממזוזת היכל ולצפון.
<h2>דף פב מו</h2>
[יומא כ"א ע"א] צפופים, כלומ' בדוחק. ומשתחוים רווחים, ובתלמוד ירושלמי כת' שכשהן מתפללין היו מרויחין כל כך שהיה בין כל אחד ואחד ד' אמות כדי שלא ישמע אדם תפילת חבירו. ונמשכין וכול', כלומ' אע"פ שכשהיו עומדין היו נמשכין י"א אמות אחורי בית קודש הקדשים מש' דוחק, אפי' הכי כשהיו מתפללין וחוזרין ובאין וכולן בעזרה לפני הבית כדי שלא יהא אחוריהן אל היכל ה' ומשתחוין, ואפי' הכי היו רווחין.
[יומא ע"ח ע"א] מים מפכין, כלומ' שיוצאין משם כפי פך קטן. מתחת מפתן הבית, מתחת מפתן של עזרה.
<h2>דף פג מא</h2>
[יומא נ"ט ע"א] הקפה ביד, שהיה עומד בקרן אחד ומקיף כל ד' הקרנות בידו, ולא היה הולך ברגליו [כ]במזבח החיצון מש' דמזבח החיצון היה רחב ל"ב על ל"ב ולא היה יכול ליתן על ד' קרנות אלא אם כן היה מקיפו ברגליו (אבל מזבח הפנימי לא היה מחזיק אלא אם כן מקיפו ברגליו), אבל מזבח הפנימי כולו לא היה מחזיק אלא כשעור קרן אחד של מזבח החיצון שהוא אמה על אמה כדלקמ' ולפיכך לא היה צריך להקיפו אלא בידו.
[יומא ט"ו ע"ב] עולה טעונה יסוד, כדגמרי' במסכת פסחים בפרק תמיד נשחט [ס"ה ע"א], על יסוד מזבח העולה לימד על העולה שטעונה יסוד, וקרן מזרח' דרומ' של מזבח החיצון לא הוה ליה יסוד כדמפר' טע' בפרק אי זהו מקומן [נ"א ע"א] לפי שלא היתה בחלקו של טורף דאמ' ר' שמואל בר רב יצחק מזבח אוכל בחלקו של יהודה אמה, ותנן במסכת מידות [פ"ג מ"א] חוט של סקרה חוגרו באמצע היסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב אוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת לפיכך לא היו עושין בקרן מזרח' דרומ'.
[יומא נ"ט ע"א] יסוד מערבי, מש' דפתח היכל במזרח קאי, אל יסוד המזבח כת' בחטאות החיצונות של כל השנה. ה"ג בסמוך לו ואי זה זה יסוד מערבי, כדאמ' לעיל דשופך על יסוד מערבי. אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו, דכבש היה בדרום ויסוד דרומי היה סמוך לו בירידתו יותר משאר כל הרוחות, במסכת מידות [פ"ג מ"א] גרסי' דהיסוד היה אוכל בדרום אמה אחת. זה וזה, בין שירים של חטאות הפנימיות ובין שירים של חטאות חיצונות היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון. ילמד סתום, שאר חטאות דלא כת' בהו אי זה יסוד. מן המפורש, מחטאות הפנימיות דמפרש בהו הי יסוד דכת' בפר העלם דבר של ציבור ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד, ויסוד מערבי היה פתח אהל מועד דכי נפיק מהיכל בההוא פגע ברישא. פתחא בדרום קאי, כלומ' פתחו של היכל היה עומד בדרומו של מזבח החיצון דסביר' ליה דכוליה מזבח בצפון קאי, ונמצא דרום של מזבח חיצון עומד להדי פתח היכל, וכי נפיק מהיכל ואזיל למזבח החיצון בצפון פגע ברישא ביסוד דרומי דהוה ליה יסוד דרומי פתח אהל מועד. ה"ג תנא דבי ר' ישמע' זה וזה יסוד דרומי, ור' ישמע' גופיה אמ' לעיל יסוד מערבי. וסימניך, לגרסא הי אמ' יסוד מערבי אי ר' ישמעאל אי תלמידיו. משכי גברא לגברא, שדעת גברי לגברא דר' שמע' בן יוחי היינו תרי, דקתני שמיה ושם אבוה, משכי לגברא לגבייהו כלומ' לר' ישמע'. ע"א שדעת תלמידי ר' ישמע' משכו אחר דעתו של ר' שמע' בן יוחי.
<h2>דף פד מג</h2>
[יומא נ"ב ע"א] אילימא מש' דכת' והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה אורכו וגו', דבין היכל וקודשי הקדשים. וכת' ארבעים באמה וגו' וכת' ולפני הדביר וגו', דהיכל הוה מ' ובית קדשי הקדשים כ' דהיינו ס' כדכת' ולפני הדביר, דביר קרי לאמה טרקסין כך מפורש בתוספתא [פ"ב הי"א] וקאמ' ולפנים מאותו כותל כ' אמה. הך דיוק למה לך השתא מאי מספקא להו דיל' לא מהני וכול' וקרא כי קא חשיב והבית אשר בנה המלך שלמה וגו' חללי קחשיב דבין חלל דקדש הקדשים להיכל הרי ס' אמה אבל כותלי לא קחשיב. ותדע, דודאי כותלי לא קחשיב. דכל היכא דקחשיב שאר כתלים קחשיב ליה לדידיה, לאמה טרקסין בהדיא [ד]לא הוה לא מהני מ' ולא מהני כ'. דתניא היכל ק' על ק', בהדי קודש הקדשים וכותליו ואולם וכותליו. כיצד כותל אולם, עובי הכותל חמש. ורוחבו, חללו שמכותל אולם עד כותל בית קדשי הקדשים מ', אבל אורכו היה ק' על פני רוחב העזרה. כותל היכל שש, אידך כותל דהיכל נמי חשיב דלב' כתליו קחשיב. התא, יציע שאחורי בית קדשי הקדשים והיה חללו ו' וכותלו ה' כדתנן במידות [פ"ד מ"ג] (דל"ה) [דל"ח] תאים היה במקדש, ומהכא מהיא שמעי' דאמה טרקסין לא הוי ממניינא דס' אמה, ת' לא תימא לא הכריעו בו חכמ' אי מהני וכול' דודאי מידע ידעי דלא הוה אלא מהני מ' ולא מהני כ'. אלא, האי מספקא להו, אי קדושתיה כלפנים וכול'. והכי כת' קראי ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית ה', דמספקא ליה אי פנימה קאי אבית או אדביר, דהכי קאמ' ודביר בתוך הבית מפנימה, כלומ' בית קדש הקדשים הכין כגון הבית מפנים של בית דהכנה הוה על קדושת הבית ולא על קדושת הדביר, דחוץ ממה שהחזיק לחלל הדביר עשה האמה טרקסין בתוך קדושת הבית ופנים לאמה טרקסין הוה בית קודש הקדשים וקדושתיה דאמה טרקסין כלחוץ. או דיל', פנימה קאי אדביר. והכי קאמ' ודביר בתוך הבית, כלומ' הדביר עשה בתוך הבית והכין מפנימה לדביר שעל קרקעית הדביר הכין האמה טרקסין דהוי קדושתיה כלפנים.
<h2>דף פד מה</h2>
[יומא נ"ד ע"א] פרכות דבבי, פרכות שכנגד השערים. דאמ' ר' זירא אמ' רב, במסכת שקלים [כתובות ק"ו ע"א]. שלש עשרה וכול', ז' שערים היו בעזרה ג' בצפון וג' בדרום וא' במזרח, ובמסכת מידות [פ"א מ"ד]... במקדש... מברר... במקום אמה טרקסין שהיה בבית ראשון כדלעיל [נ"ב ע"א]... קודשי הקדשים ובהן לולין פתוחין לבית קדש הקדשים... שמשלשלין האומנין בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדש הקדשים, כדגרסי' במידות [פ"ד מ"ה], וכנגד בית פרכות... היו ב' פרכות... דר' זירא מיהא שמעי' דכנגד השערים היו פרכות פרופות הכי נמי בבית ראשון שהיה אמה טרקסין היתה שם פרוכת כנגד הפתח שבו ומאותה פרכת... פנימה לא מגלין, והא דמגלין קאי על פרכות שכנגד פתחי אולם והיכל קאמ' לעיל דמגלין להם את הפרכות. בצורתא קיימי, שהיו חקוקין על הכותל לא (שיהו) [שהיו] עומדות באמצע בית קדש הקדשים כאותן שבמקדש הראשון.
<h2>דף פד מז</h2>
[יומא ל"ו ע"א] מאן שמעת ליה דאמ' בין האולם ולמזבח חשיב צפון, דקתני פר היה עומד בין האולם ולמזבח ובמקום וידוי שם היה נשחט, ואי לאו דחשיב צפון לא הוה נשחט להתם דכולהו חטאות טעונות צפון. ועד כותל העזרה, צפונית כנגד כל אורך צפוני של מזבח הוי צפון אבל טפי מאורך דמזבח לא הוה צפון, דצפונו של מזבח בענן והאי לא הוי צפונו. אף בין האולם ולמזבח, אע"ג דלא צפונו של מזבח צפון הוי, דלא בענן צפונו של מזבח אלא אפי' צפון העזרה ומקום קדוש הוי. בית החילפות, כדתנן (בתמיד) [במדות פ"ד מ"ז], והאולם עודף על ההיכל ט"ו אמה מן הצפון וט"ו אמה מן הדרום הוא היה נקרא בית החלפות ששם גונזין את הסכינין. ולפנים, ממנו בהיכל, שפסול לשחוט שם דלא הוי צפון לעניין עבודה.
<h2>דף פה מא</h2>
[יומא ט"ז ע"ב] נמצא מזבח מכוון כנגד היכל וכתליו, דמזבח ל"ב אמה ורוחב ההיכל כ' אמה, דכת' והבית עשרים אמה ארכו ועשרים רחבו, וכתלים דהיכל דצפון ודרום עוביין ו' ו' דכת' והתא עובי ו', הרי היכל וכותליו ל"ב אמה וכנגדן עומד המזבח, וכיון דאמ' ר' יהו' דמזבח כנגד פתח קאי איסתתם לה פתח עזרה, די"ב מעלות מפתח העזרה גדולה לעזרת נשים וט"ו מעלות מעזרת נשים לעזרת יש' דקאי מזבח בגויה הרי י"ג אמות וחצי, וי' אמות דגובהא דמזבח איסתתם ליה פתח עזרה, ולהכי בענן כותל נמוך. ה"ג אמרי אי ס"ד מידות ר' יהו' היא תיובתא היא, כלומ' ומי מצית אמרת מידות ר' יהו' היא, דאמ' מזבח באמצע עזרה הוא. והתנן, במסכת מידות [פ"ה מ"א] כל העזרה וכול', כיצד היתה אורך קפ"ז מקום דריסת רגלי יש', דהיינו עזרת יש' י"א אמה כדאמרי' לעיל ועזרת יש' רוחב י"א וכן עזרת כהנים היכל מאה עם אולם ועם בית קדשי הקדשים וקמפרש היכי דמי רוחב קל"ה. לטבעות, טבעות היו תחובין ברצפה שבהן מכניסין ראש הבהמה בשעת שחיטה כדי שיוכל מיד לשוחטה, דכת' ושחט אחד ולא שתים. שולחנות, שעליהן מפשיטין ומנתחין את הקרבנות. ננסין, יתידות ותחובין בהן מסמרות ותולין בהן הנתחים כעין אותן של קצבים. טבעות ושולחנות וננסות היו בצפון אבל כבש היה לדרום, הרי לך ק"י אמות, ואותן כ"ה אמות שנשתיירו ברוחב העזרה שלא נחשבו עדיין, הרי הן מן הכבש לכותל, ומקום הננסין דלא חשיב להו תנא בהדי הנך קמאי י"ג אמה מקום הננסין וי"ב אמה לדרום בין כבש לכותל. רובא דמזבח בדרום קאי, דמכותל דרום לכבש י"ב וכבש גופיה ל' היינו מ"ב, (ופלגו) [ופלגא] דעזרה ברוחבה ס"ז אמות ומחצה אשתכח דכ"ה אמות דמזבח קיימין בדרום ולא קאי ממזבח בצפון אלא ק' אמות, והילכך רובה בדרום קאי.
<h2>דף פה מג</h2>
[יומא י"ט ע"א] הפרוה, בפרק אמ' להם הממונה [ל"ה ע"א] מפר' מאי פרוה, ועל גגה של לישכת בית הפרוה היתה בית הטבילה לכהן גדול ביום הכיפו' דח' טבילות היה עושה בו ביום וארבע מהן היה עושה שם כדלקמ', ומביאין לו שם מים חיים בצינורות שהן קולחין שם על ידי..., ולפיכך היה טובל שם ולא היה טובל בשער המים היכא דעביד טבילה כל ז' ימים מש' דבעינן שלא יצא חוץ מקדושה. ומשם, מלישכת המדיחין. מסיבה עולה, דרך קטן שעולה לגג בית הפרוה, שדרך אותה מסיבה היו מביאין מים ללישכת המדיחין שהיו מדיחין (מהן) [בהן] קרבי קדשים. לשכת הגולה, שם היה בירה גדולה והגלגל נתון עליו ומשם מספק מים לכל העזרה. לשכת הגזית, שם היה סנהדרין גדולה של יש', היתה אחורי שתיהן, אלמא דלישכה אחת של כהן גדול היתה בצפון אבל לא ידעי' אי לשכת בית אבטינס אי לשכת פרהדרין. וגג שלשתן, של אילו לשכות שוה. שער הדלק, שבה מכניסין אש מן ההדיוט על גבי המזבח, שאע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט דכת' ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח. שער הקרבן, שכל מי שהיה מחויב קרבן היה מביאו דרך אותו שער. שער המים, שהיה עושה טבילה ו' קידושין שהיה מקדש ידיו ורגליו בו ביום ביום הכיפור', וכולן הטבילות בקודש בלישכת הפרוה שבעזרה חוץ מזו מן הראשונה שהיה עושה שחרית סמוך כשהיה נפנה, מש' דקודם שנכנס בקודש יכול לעשות טבילה בחול, אבל משנכנס בקודש לא (יהא) [היה] יכול לעשות טבילה אלא בקודש, ואחת שהיה עושה במוצאי יום הכיפור' לאחר כל עבודתו והיינו חוץ מזו. על גבי שער המים, על שער ממש מבחוץ לעזרה. ובצד לשכתו, של כהן גדול היתה שער המים, והיינו אחת בדרום ואשכחן דאחת בצפון ואחת בדרום.
